לִוְיַת חֵןחזרה לעמוד הרבנית חןקולות של אהבה וזיכרון
ביום הפרידה מן הרבנית חן אלון ז״ל עמדו בני משפחתה, רבנים, חברים ונציגי הקהילות ושיתפו במילים שנולדו מתוך אהבה עמוקה, כאב והכרת תודה.
הדברים מובאים מתוך התמלול המוגה, כדי לשמר את דמותה, את דרכה ואת האור שהותירה בלבבות.
הסרטונים צולמו במהלך הלוויה וכוללים דברי פרידה אישיים ומרגשים. אנו מזמינים לצפות בהם בזמן ובמקום המתאימים לכם.
לפי סדר הדברים שנאמרו
גיסה של חן ומנחה המעמד
קיבלנו אותך כמתנה לבית שלנו, אחות גדולה שחכמה וגדולה מכולנו. בשם כל האחים אני מבקש להודות לך על השנים, על המסירות לבית ולילדים ועל האהבה שבה גידלת גם אותנו.
״קיבלנו אותך מתנה לבית שלנו, לאחות גדולה, חכמה וגדולה מכולנו.״
רב העיר
אני מבקש להיפרד מאישה משכמה ומעלה, שעמדה בליבו של בית מלא תורה, יראה ושליחות. בכל פעם שראיתי את פועלו של הרב צבי בארץ ובעולם ידעתי שמאחוריו עומדת שותפה גדולה, ושחלקה בכל הבית הזה עמוק ויסודי.
״כל הבית הזה שקם, זה בגלל שהייתה בו אישה גדולה.״
אחיה של חן
חן, השיחות הכנות שלנו היו יקרות לי כל כך, כי תמיד ביקשת שנאמר אמת וניגע במה שבאמת חשוב. ראיתי איך את וצבי הפכתם את האהבה והעוצמה של הבית לכוח שמאיר קהילות שלמות, ואנחנו נמשיך לחבר את המשפחה כפי שעשית תמיד.
״אתם עדיין משפחה שחיה מתוך תודעת שליחות.״
אחותה של חן
חן שלי, היית אחותי, חברת הנפש שלי לשיחות ולחיים, לקפה, לצחוק ולדיבור אמיתי מהלב. אני נפרדת ממך כשאני יודעת שידעת כמה אהבתי אותך, ומבטיחה שנהיה שם בשביל צבי והילדים.
״חן של אמת וכנות. חן של אהבת הארץ.״
בשם הקהילה והחברים
חן, זכיתי בחברה שהפכה למשפחה: חכמה ומצחיקה, לומדת ומלמדת, עמוקה וגם אוהבת ליהנות מכל מה שהחיים מציעים. ראיתי אותך בוחרת שוב ושוב בבית שמח ובחיים מלאים, כשהמחלה נשארת רק לצידם ולעולם אינה מגדירה אותך.
״תמיד המחלה היא רק לצד החיים.״
בשם קהילת קיסריה
חן, אני נפרד ממך בשם קהילת קיסריה, שזכתה לפני שנים לשכנע אותך ואת הרב צבי לשוב לארץ ולהיות חלק ממנה. כבר מן הפגישות הראשונות ראינו כמה עמוק חלקך בדרך המשותפת, ונזכור תמיד את האור שהבאת ואת כל מה שלימדת אותנו.
״הכנסת אור לכל מקום שהגעת אליו.״
בשם המשפחה
חן אהובה, היית אבן הראשה שלנו: גם אבן הפינה וגם האבן שמחזיקה את הקשת כולה. ניהלת וחיברת הכול בכוח שקט, בעדינות ובאצילות, וכל חייך ביקשת לקרב את ימות המשיח.
״חן אהובה, את היית אבן הראשה של כולנו.״
בנה הבכור
אימא, נתת לי חיים מלאים וטובים כל כך, עד שהמחלה נשארה תמיד בצד החיים. ממך קיבלתי את אהבת התורה, את האמון ואת הידיעה שתמיד אפשר לחזור, להניח אצלך את הראש ולהרגיש שוב בטוח.
״כל אהבת התורה שלי היא ממך.״
בתה של חן
אימא, היית האדם הקרוב ביותר לליבי והיית יודעת עליי הכול. לימדת אותי תורה ותפילה, מוזיקה ושמחה בדברים הקטנים; אני מבטיחה לשמור על המשפחה שלנו ולהמשיך ללמוד ממך בכל יום.
״את חלק ממני, את בתוכי.״
בתה של חן
אימא שלי, היית החברה הכי טובה שלי: היד החמה שמבינה, מגינה ומרגיעה גם את הפחד הקטן ביותר. עטפת כל אחד מאיתנו במסירות כזאת, עד שכל ילד בבית הרגיש כאילו הוא בן יחיד.
״כל ילד בבית יכול היה להרגיש כאילו הוא בן יחיד.״
בתה של חן
אימא, קשה לי לראות עכשיו יופי, אבל בשבילך אמשיך לחפש אותו ולהאמין בטוב. אשמור בליבי את מה שלימדת אותי: לא לחיות בפחד מן העתיד או בחרטה על העבר, אלא להודות ולחיות את הרגע הזה.
״בשבילך, אימא, אני אמשיך לראות יופי.״
בנה של חן
אימא, מאז שאני זוכר את עצמי המחלה הייתה שם, ובכל זאת היית האימא הטובה ביותר שיכולתי לבקש. שתלת בי חיים וניגונים, ונתת לי את אבא ואת האחים המדהימים שלנו.
״את האימא הכי טובה שהייתי יכול לבקש.״
בעלה של חן
אני מודה לריבונו של עולם על המתנה המופלאה שקיבלתי לפני יותר מעשרים וחמש שנה. היית השותפה שלי בכל שיגעון ובכל שליחות, אבל הפרויקט הגדול שלנו היה הבית שבנינו והילדים שזכינו בהם.
״אני מבינה בדיוק את המצב, ואני מבקשת בכל זאת להתרכז בריפוי ובחיים.״
שלושים יום של געגוע
ביום השלושים לפטירת הרבנית חן אלון ז״ל עלו בני המשפחה והחברים לבית העלמין בקיסריה. לאחר מכן התכנסו בבית הכנסת לשאת דברים, לספר, להתגעגע ולהמשיך את האור שהותירה. דברי הדוברים מובאים כאן לפי סדר הערב, כפרקים מתוך מפגש של אהבה, געגוע והכרת תודה.
דברי פתיחה מתוך ערב האזכרה, שהוביל מן הכאב והגעגוע אל הקולות, הסיפורים והתפילה המשותפת.
13:25 דקותהזיכרון אינו נשאר רק בעבר
דברי הפרידה מצטרפים לסיפורים, לשיעורים ולמעשי ההנצחה שמבקשים להמשיך את הטוב, האמונה והשליחות של הרבנית חן.